איך כותבים כתב תביעה בתביעות קטנות?

כאשר כתוצאה מתאונת דרכים נגרם נזק רכוש באשמתו של צד ג', והצד ג' מסרב לשלם את הנזקים, בין בעצמו ובין באמצעות חברת הביטוח שלו, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט על מנת שיחייב את הצד ג' לשלם את הנזקים להם גרם. במקרה בו סכום הנזקים אינו עולה על 32,700 ₪ (משתנה מדי תחילת שנה) מומלץ להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות משיקולים של זמן, עלויות ופשטות הדיון.

חשוב להצטייד בדו"ח שמאי מלא וכן במסמכים המוכיחים את הנזקים האחרים כגון קבלה על גרירה, קבלות על נסיעות, קבלות ו/או הצעות מחיר על ציוד שניזוק וכיוצ"ב. כן חשוב לשמור את האביזרים שניזוקו על מנת שניתן יהיה להציגם כראיה בבית המשפט.

פרטי התובע:

בראשית כתב התביעה יש לציין את פרטי התובע המלאים: שם פרטי, שם משפחה, מספר ת.ז., כתובת, טלפונים.

נגד:

בין פרטי התובע לפרטי הנתבעים תופיע המילה "נגד".

פרטי הנתבעים:

יש לציין פרטים מלאים של הנתבעים: שם ושם משפחה, מספר תעודת זהות או מספר ח.פ. אם מדובר בחברה, כתובת וטלפונים.

הנתבע הראשון יהיה הנהג בכלי הרכב הפוגע והאחראי לתאונה.

הנתבעת השניה תהיה חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח צד ג'.

ניסוח כתב התביעה עצמו:

הצגת התובע:

בסעיף הראשון יש להציג בקצרה את התובע לדוגמא: "התובע היה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו הבעלים ו/או המחזיק ו/או המשתמש ו/או הנהג של אופנוע מסוג מספר רישוי _ (להלן: "האופנוע").

הצגת הנתבעים:

הסעיף הבא יציג את הנתבע הנהג ו/או בעל הרכב, לדוגמא: "הנתבע 1 היה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו הבעלים ו/או המחזיק ו/או הנהג ברכב מסוג מספר רישוי (להלן: "הרכב הפוגע")".

לגבי נתבעת שהיא חברת ביטוח ניתן לכתוב: "הנתבעת 2 הינה חברת ביטוח אשר פועלת כחוק בישראל ואשר בכל הזמנים הרלבנטיים לתובענה ביטחה את הרכב הפוגע בביטוח צד ג' ו/או מקיף".

תיאור התאונה:

בסעיף הבא יש לתאר את נסיבות התאונה עצמה, וחשוב לתאר במדויק ובפירוט רב ככל שניתן כיצד קרתה התאונה ומדוע הנתבע אשם בתאונה. מומלץ מאוד לצרף שרטוט של מקום התאונה כנספח לתביעה.

מיצוי הליכים:

במידה והייתה פניה מוקדמת אל מי מהנתבעים, לפני הגשת כתב התביעה, מומלץ לציין זאת בכתב התביעה. בסעיף זה יש לתאר בקצרה על המשא ומתן וההתכתבויות בין הצדדים, אם היו, לפני הגשת התביעה ותוצאותיהם, כאשר מומלץ לצרף העתק כנספחים לתביעה.

אחריות צד ג':

בסעיף זה יש לתאר בפירוט מדוע הצד ג' הוא האשם בתאונה ומומלץ לנסחו כדלקמן: "התובע יטען כי התאונה אירעה באשמתו המוחלטת של הנתבע אשר…" וכאן יש לפרט את העבירות התעבורתיות המתאימות למקרה הספציפי ולנסיבות המיוחדות של התאונה, כגון: " נהג ברשלנות, בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב, לא בלם או לא הסיט את רכבו במועד באופן שהיה מונע את התאונה, לא עצר ו/או לא עצר במועד, לא נתן זכות קדימה, נהג במהירות מופרזת בהתחשב בתנאי הדרך, הפר חובה חקוקה ע"פ פקודת התעבורה ותקנותיה, לא נהג כפי שנהג זהיר ונבון היה נוהג בנסיבות המקרה, לא עשה כדי למנוע את התאונה למרות שיכל וחייב היה לעשות, וכיוצ"ב כל סעיף נוסף המתאר את האחריות לתאונה.

ויודגש, יש לציין רק את הסעיפים מפקודת התעבורה אשר מתאימים למקרה הספציפי ולנסיבות המיוחדות של המקרה ואשר דנים בעבירות אותן ביצע בפועל הצד ג'.

סעיף הנזק:

בסעיף זה יש לפרט את הנזקים אשר נגרמו לתובע לדוגמא:

"בעקבות התאונה נגרמו לתובע הנזקים כדלקמן

א. נזק ישיר לאופנוע על פי דוח שמאי המצורף לתביעה __

ב. שכ"ט שמאי __

ג. ירידת ערך __

ד. גרירה __

ה. נסיעות __

ו. קסדה / מעיל / כפפות / חליפה וכיוצ"ב __

ז. טירחה ועוגמת נפש __

סה"כ:           ______ ₪

בסעיף זה מאוד חשוב לצרף את המסמכים המוכיחים את הנזקים הנטענים, כגון קבלות או תמונות.

הסעד המבוקש:

את התביעה מומלץ לסיים כדלקמן: "אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבעים לדין ולחייב אותם, ביחד ולחוד, בסך של __ ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט.

חתימה:

בסוף התביעה יש לחתום את חתימת התובע.

חשוב לזכור כי האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ויש להתאים את כתב התביעה לכל מקרה ומקרה, על פי נסיבותיו המיוחדות, וכל האמור לעיל נועד לתת בסיס בלבד להכנת כתב התביעה.

האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

תאונת עבודה מהי?

תאונת דרכים – תאונת עבודה

חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"א – 1995 (להלן: "החוק") קובע כי "תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה אצל מעביד או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוק במשלח יד ועקב עיסוק במשלח יד".

לפיכך תאונת דרכים שאירעה בדרך מהבית לעבודה, או במהלך יום העבודה או בדרך חזרה מהעבודה הביתה, נחשבת גם כתאונת עבודה והנפגע זכאי לכל הזכויות של נפגע בעבודה.

יחד עם זאת, במקרים בהן תאונת דרכים אירעה תוך כדי סטייה של ממש מהדרך המקובלת (כלומר לא במסלול הנסיעה הישיר והרגיל) והנסיעה לא הייתה למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של הנפגע כלפי המעביד, אזי תאונה הדרכים לא תחשב כתאונת עבודה.

במצבים אלה, במקביל להגשת תביעה לפיצויים כנגד חברת הביטוח, בגין נזקי הגוף שאירעו כתוצאה מהתאונה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה, ועל מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בכל זכויות הנפגע, כנפגע תאונת עבודה אשר זכאי לגמלאות ומענקים שונים (דמי פגיעה, מענק נכות, קצבת ניידות, קצבת סיעוד וכיוצ"ב). את התביעות למוסד לביטוח לאומי יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים, אליו הנך משתייך.

כאשר תאונת דרכים הינה תאונת עבודה יש לציין זאת כבר בבית החולים על מנת שבטופס המיון יירשם כי מדובר בתאונת דרכים – עבודה. בהמשך, ינתן הטיפול הרפואי על ידי קופת החולים לאחר שהנפגע ימציא לקופת החולים טופס בל/250 אשר הינו אישור מהמעביד. יש לשים לב כי אישורי המחלה הניתנים כאשר מדובר בתאונת עבודה הינם תעודות רפואיות לנפגע בעבודה ולא תעודות מחלה רגילות.

דמי פגיעה:

נפגע תאונת דרכים אשר עקב התאונה איבד את יכולתו לעבוד לתקופה מסוימת, נקבעה לו על ידי רופא קופת חולים תקופת אי כושר אשר במהלכה נעדר מהעבודה, וכתוצאה מהיעדרותו נגרמו לו הפסדי שכר, יכול לפנות מוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה. דמי הפגיעה הם בעצם החזר של הפסדי שכר שנגרמו לנפגע בתאונת דרכים אשר כתוצאה מהתאונה נקבעו לו ימי מחלה והוא נעדר מהעבודה. הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי נעשית על ידי מילוי הטפסים המתאימים (הודעה על פגיעה בעבודה) אותם ניתן לקבל בכל סניף של המוסד לביטוח לאומי, ואליהם יש לצרף אישורים רפואיים מקוריים בגין אובדן כושר העבודה (תעודות רפואיות לנפגע בעבודה), אישורים רפואיים נוספים המעידים על הפגיעה, אישור משטרה, ואישורי שכר בנוגע לשלושת החודשים שלפני התאונה.

את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התאונה ותביעה שתוגש מאוחר יותר עלולה להידחות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

החוק קובע כי שיעור דמי הפגיעה שהנפגע יקבל הינם 75% משכרו כפי שדווח למוסד לביטוח לאומי בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, ועד למקסימום הקבוע בחוק.

עוד קובע החוק כי בעד שני הימים הראשונים של תקופת אי הכושר לא ישולמו דמי פגיעה לנפגע, אלא אם נקבעה תקופת אי כושר לתקופה של 12 ימים לפחות, נוסף על יום התאונה. בכל מקרה דמי הפגיעה ישולמו לנפגע לכל היותר למשך 91 ימים רצופים.

תביעה לקביעת נכות:

נפגע אשר כתוצאה מן התאונה נותרה לו נכות צמיתה, יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעת נכות. המוסד לביטוח לאומי יזמן את הנפגע לבדיקה רפואית אצל ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר תבדוק את הנפגע ותקבע האם נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה ומהי דרגתה.

גם כאן הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי נעשית על ידי מילוי הטפסים המתאימים (תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה) אשר אותם ניתן לקבל בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי.

את התביעה לנכות מעבודה יש להגיש בסמוך לאחר החזרה לעבודה ו/או בתום פרק הזמן לתשלום דמי הפגיעה ו/או תוך 48 חודשים מיום הפגיעה.

נפגע אשר נקבעה לו דרגת נכות צמיתה גבוהה מ- 9% אך נמוכה מ- 20% יקבל מענק חד פעמי ואילו נפגע אשר נקבעה לו נכות צמיתה הגבוהה מ- 20% יקבל גמלת נכות חודשית.

נפגע אשר רוצה לערער על החלטה אשר ניתנה על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי יכול להגיש ערר לועדה הרפואית לעררים, אשר על החלטתה ניתן לערער בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין לעבודה.

הקשר בין התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לתביעה כנגד חברת הביטוח:

כאשר תאונת דרכים הינה תאונת עבודה יכול הנפגע לבחור על ידי מי תיקבע נכותו – על ידי המוסד לביטוח לאומי או על ידי מומחה מטעם בית המשפט בתביעה האזרחית על פי חוק הפיצויים. יחד עם זאת כאשר נקבעת לנפגע דרגת נכות צמיתה על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לפני שנקבעת לו נכות על ידי מומחה של בית המשפט, אזי החלטת הועדה הרפואית תחייב גם בתביעת הפיצויים כנגד חברת הביטוח המתנהלת בבית המשפט על פי חוק הפיצויים ולא ניתן יהיה למנות מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט.

כאשר תאונת דרכים הינה תאונת עבודה, קובעת ההלכה כי הנפגע לא יכול לוותר על זכותו לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי את הגמלאות אשר מגיעות לו ועליו להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת כל התקבולים המגיעים ממנו בעקבות התאונה. חברת הביטוח תנכה מהפיצויים של הנפגע את הסכומים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי או יכול היה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה גם אם לא נתקבלו בפועל.