משתמש באופנוע או הולך רגל ???

רוכב אופנוע נפגע בתאונת דרכים מרכב אחר כאשר הוא עומד לצידו של האופנוע – מיהו הגוף אשר צריך לפצות אותו על נזקי הגוף אשר נגרמים לו כתוצאה מהתאונה – חברת הביטוח של האופנוע או חברת הביטוח של הרכב? 

במקרה כזה רוכב האופנוע הוא אדיש – הוא יקבל פיצויים על פי החוק, אולם השאלה היא ממי – האם מחברת הביטוח שלו – של האופנוע, או מחברת הביטוח של הרכב שפגע בו? 

במקרים אלה מתנהלת מלחמה בין שתי חברות הביטוח כאשר כל אחת טוענת שהשניה היא זו שצריכה לשלם לתובע פיצויים. חברת הביטוח של האופנוע טוענת שרוכב האופנוע לא נפגע כשרכב על אופנוע אלא כהולך רגל מרכב אחר, ואילו חברת הביטוח של הרכב טוענת שרוכב האופנוע הוא בגדר משתמש באופנוע. 
התשובה לשאלה מי חברת הביטוח אשר תשלם את הפיצויים לנפגע תלויה אם כך בשאלה – האם הנפגע נחשב למשתמש באופנוע ואז חברת הביטוח של האופנוע חייבת בפיצויים או האם הנפגע נחשב להולך רגל, ואז חברת הביטוח של הרכב חייבת בפיצויים. 
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי שימוש ברכב מנועי כולל גם טיפול ותיקון דרך. כלומר אדם שמתקן ומטפל באמצע הדרך באופנוע שלו כדי שיוכל להמשיך לסוע איתו, ונפגע נזק גוף תוך כדי הטיפול או התיקון – האירוע נחשב גם כן תאונת דרכים לפי החוק. גם בדיקה של האופנוע נחשבת לטיפול או תיקון. כלומר גם אדם שלא יודע לתקן את התקלה אבל יורד מהאופנוע כדי לנסות ולאתר האם יש תקלה, נחשב למשתמש באופנוע. במקרים אלה הנהג נחשב כמשתמש והוא יקבל פיצויים מחברת הביטוח שביטחה את האופנוע. בבחינת שאלה זו בודק בית המשפט בין היתר האם התנהגותו של אותו אדם מלמדת על סיום הנסיעה, שאז הוא כבר לא ייחשב כמשתמש, למשל אם הוא הזמין גרר. 

חשוב להבדיל מקרים אלה ממקרה בו אדם אשר נוהג באופנוע, עוצר בצד הדרך לאחר שפגש חברים, יורד מהאופנוע מוריד קסדה ועומד לצד האופנוע ומשוחח איתם, ולפתע מגיח רכב ופוגע בו. במקרה כזה אותו אדם ייחשב כהולך רגל אשר נפגע מרכב כאשר חברת הביטוח של הרכב היא זו שתפצה אותו. 
בפסק דין אשר ניתן לאחרונה עצר נהג אופנוע בשלב מסויים של נסיעתו בשולי הדרך וירד מהאופנוע. הוא התקשר למוסניק שלו ואמר שהוא מריח ריח של דלק. המוסכניק הסביר לו מה עליו לעשות והנהג ניתק את צינוריות הדלק מחשש לדליפה. בשלב זה הגיע למקום משאית ופגעה בנהג בזמן שעמד לצידו של האופנוע. אחד העדים במשפט היה בוחן תנועה שהגיע למקום ומצא את האופנוע בשוליים, כשצינורית הדלק מפורקת וקיים ריח של דלק. 
בית המשפט בדק האם התובע עסק בתיקון האופנוע ובין היתר בשאלה האם התובע התכוון להמשיך ולסוע עם האופנוע. במקרה זה ראה בית המשפט בהתנהגות התובע עצירה לשם בדיקה מדוע יש ריח של דלק, ולא בעצירה אשר התכוונה לסיים את אותה נסיעה, במיוחד לאור השיחה עם המוסכניק (שנקטעה באמצע) בה הרגיע המוסכניק את התובע כי אין מדובר בדליפת דלק אלא בעודפים וכי הוא יכול להמשיך ולסוע עם האופנוע. 
בית המשפט התייחס גם לעובדה שהתובע לא חבש קסדה בעת קרות התאונה אולם קבע שנתון זה מסתדר עם העובדה שניסה לאתר את התקלה באופנוע ולסדרה כדי שיוכל להמשיך בנסיעה והוריד את הקסדה לצורך דיבור בטלפון. 
לאחר בחינת כל הנסיבות בית המשפט השתכנע שהתובע עצר את האופנוע לשם בדיקת קיומה של דליפת דלק ובדיקת אפשרות של המשך נסיעה, הוא בדק את האופנוע, הוריד את הקסדה, וצלצל למוסכניק שלו שהרגיע אותו שלא מדובר בדליפת דלק. בעודו עומד ליד האופנוע ומתעסק איתו, על מנת להמשיך בנסיעה פגעה בו המשאית. 
בנסיבות אלה נחשב התובע למשתמש באופנוע ולכן חברת הביטוח אשר חוייבה לשלם לו את הפיצויים על פי חוק הפלת"ד היא חברת הביטוח שביטחה את האופנוע. 

האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. 

הכותבת הינה עורכת דין המתמחה בתביעות בגין נזקי גוף עקב תאונות דרכים. 
לפרטים ושאלות ניתן לפנות בפקס: 03-6355558 

נזקים בתביעת רכוש – כיצד מוכיחים את הנזקים ?

כאשר רוכב אופנוע מעורב בתאונת דרכים נגרמים בדרך כלל נזקים נוספים מלבד הנזק לאופנוע – נזקים לאביזרים נלווים כגון קסדה, מעיל, כפפות, ועוד, ועל אדם אשר רוצה לתבוע נזקים כגון אלה בבית המשפט מוטלת החובה להוכיח אותם.

נזקי האופנוע – מוכחים באמצעות דו"ח שמאי ולכן יש להצטייד בדו"ח שמאי אשר בדק וערך את הדו"ח סמוך ככל שניתן למועד התאונה.

ירידת ערך – מי שרוצה לטעון לירידת ערך צריך לדאוג שחוות דעת השמאי תכלול התייחסות וסעיף ספציפי בנושא ירידת ערך, מאחר וגם עניין זה הוא עניין שבמומחיות, ובמידה ולא מופיע בחוות הדעת של השמאי ככל הנראה לא יתקבל בבית משפט. בעניין זה חשוב לציין כי מכירה בשוק החופשי לא משקפת את ירידת הערך של האופנוע מאחר והיא תלויה גם במצב השוק עצמו ובית המשפט מתקשה להפריד בין הגורמים השונים.

אביזרים נלווים – קסדה, מעיל, כפפות, שעון וכיוצ"ב. על מנת להוכיח נזק לאביזרים נלווים חשוב לשמור אותם ולהביא אותם לדיון אשר מתנהל בבית המשפט, שם יש להציגם בפני בית המשפט על מנת שהשופט יוכל לבחון בעצמו את הנזקים אשר נגרמו לאביזרים. כמו כן חשוב ומומלץ להציג את חשבונית הרכישה של אותו אביזר וזאת על מנת להוכיח את שוויו, ולכן חשוב לשמור את קבלות הרכישה בעת רכישת האביזרים. במקרה שבו לא ניתן למצוא את הקבלות הללו, כדאי להצטייד בהצעת מחיר לרכישת אותו האביזר או אביזר דומה לו ככל שניתן.

להלן דוגמא לפסק דין שניתן בעניין אביזרים נלווים על מנת להמחיש נקודה זו:
באותו מקרה, בנוסף לנזק אשר נגרם לאופנוע, תבע בעל האופנוע גם נזק אשר נגרם לקסדה בסך של 5,200 ₪ ונזק אשר נגרם לשעון יד בסך של 1,100 ₪.
הקסדה – התובע הציג בבית המשפט את הקסדה, ולפי בקשת בית המשפט, צירף חוות דעת של שמאי בנוגע לקסדה ממנה עולה כי ערכה של הקסדה במועד קנייתה 3 שנים קודם לכן עמד על סכום של 5,200 ₪ וכי כיום קסדה זו כבר אינה מיוצרת. כמובן שחוות דעתו של השמאי פירטה גם את הנזקים אשר נגרמו לקסדה כתוצאה מהתאונה.
עמדתה העניינית של חברת הביטוח בעניין זה הייתה כי התובע לא הוכיח שהנזק שנגרם לקסדה נבע מהתאונה וכי הבלאי הינו משמעותי.
בית המשפט קיבל את טענותיו של התובע, נהג האופנוע, וקבע כי הצליח להוכיח כי הקסדה נסדקה כתוצאה מהתאונה. לפיכך קבע בית המשפט כי התובע עמד בנטל ההוכחה ופסק לו את כל שווי הקסדה.
שעון היד – התובע לא צירף כל קבלה או אישור רכישה של השעון ואף לא הציג בפני בית המשפט את השעון. לפיכך קבע השופט כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה ולא פסק לו את שווי השעון.

בעניין זה חשוב לציין כי במקרה שבו חברת הביטוח משלמת לתובע על נזק לאביזר נלווה היא רשאית לקחת ממנו את האביזר.

מכלל מקום, ההמלצות העיקריות במצב שבו יש נזקים לאביזרים נלווים הן לכלול גם נזקים אלה בחוות דעתו על השמאי מטעמכם, להצטייד באביזרים אלה ולהציגם בפני בית המשפט, ושמור ולהציג קבלות על רכישת האביזרים הללו.

האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הכותבת הינה עורכת דין המתמחה בתביעות בגין נזקי גוף עקב תאונות דרכים.

דף הבית

ענת ברדה – משרד עורכי דין

ענת ברדה – משרד עורכי הדין של ענת ברדה מתמחה בתחום הנזיקין תוך התמקדות בתחום תאונות הדרכים. המשרד מטפל בתביעות נזיקין, חבויות, תביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, תביעות על פי חוק חוזה ביטוח, תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, ותביעות בגין נזקי רכוש. משרדנו מייצג תובעים בלבד, כלומר נפגעים של תאונות, בתביעות כנגד חברות הביטוח, עובדה אשר מונעת מצב של ניגוד עניינים. כמו כן, קיימת במשרדנו מחלקה המטפלת בתחום המקרקעין – עריכת הסכמי מכר במקרקעין, רכישה ומכירה של בתים דירות מגרשים ונכסים, חוזים מול קבלן, חוזי שכירות, טיפול ועריכת עסקאות במקרקעין וליווי בתהליך רכישת ומכירת דירה.