איך כותבים כתב תביעה בתביעות קטנות?

כאשר כתוצאה מתאונת דרכים נגרם נזק רכוש באשמתו של צד ג', והצד ג' מסרב לשלם את הנזקים, בין בעצמו ובין באמצעות חברת הביטוח שלו, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט על מנת שיחייב את הצד ג' לשלם את הנזקים להם גרם. במקרה בו סכום הנזקים אינו עולה על 32,700 ₪ (משתנה מדי תחילת שנה) מומלץ להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות משיקולים של זמן, עלויות ופשטות הדיון.

חשוב להצטייד בדו"ח שמאי מלא וכן במסמכים המוכיחים את הנזקים האחרים כגון קבלה על גרירה, קבלות על נסיעות, קבלות ו/או הצעות מחיר על ציוד שניזוק וכיוצ"ב. כן חשוב לשמור את האביזרים שניזוקו על מנת שניתן יהיה להציגם כראיה בבית המשפט.

פרטי התובע:

בראשית כתב התביעה יש לציין את פרטי התובע המלאים: שם פרטי, שם משפחה, מספר ת.ז., כתובת, טלפונים.

נגד:

בין פרטי התובע לפרטי הנתבעים תופיע המילה "נגד".

פרטי הנתבעים:

יש לציין פרטים מלאים של הנתבעים: שם ושם משפחה, מספר תעודת זהות או מספר ח.פ. אם מדובר בחברה, כתובת וטלפונים.

הנתבע הראשון יהיה הנהג בכלי הרכב הפוגע והאחראי לתאונה.

הנתבעת השניה תהיה חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח צד ג'.

ניסוח כתב התביעה עצמו:

הצגת התובע:

בסעיף הראשון יש להציג בקצרה את התובע לדוגמא: "התובע היה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו הבעלים ו/או המחזיק ו/או המשתמש ו/או הנהג של אופנוע מסוג מספר רישוי _ (להלן: "האופנוע").

הצגת הנתבעים:

הסעיף הבא יציג את הנתבע הנהג ו/או בעל הרכב, לדוגמא: "הנתבע 1 היה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו הבעלים ו/או המחזיק ו/או הנהג ברכב מסוג מספר רישוי (להלן: "הרכב הפוגע")".

לגבי נתבעת שהיא חברת ביטוח ניתן לכתוב: "הנתבעת 2 הינה חברת ביטוח אשר פועלת כחוק בישראל ואשר בכל הזמנים הרלבנטיים לתובענה ביטחה את הרכב הפוגע בביטוח צד ג' ו/או מקיף".

תיאור התאונה:

בסעיף הבא יש לתאר את נסיבות התאונה עצמה, וחשוב לתאר במדויק ובפירוט רב ככל שניתן כיצד קרתה התאונה ומדוע הנתבע אשם בתאונה. מומלץ מאוד לצרף שרטוט של מקום התאונה כנספח לתביעה.

מיצוי הליכים:

במידה והייתה פניה מוקדמת אל מי מהנתבעים, לפני הגשת כתב התביעה, מומלץ לציין זאת בכתב התביעה. בסעיף זה יש לתאר בקצרה על המשא ומתן וההתכתבויות בין הצדדים, אם היו, לפני הגשת התביעה ותוצאותיהם, כאשר מומלץ לצרף העתק כנספחים לתביעה.

אחריות צד ג':

בסעיף זה יש לתאר בפירוט מדוע הצד ג' הוא האשם בתאונה ומומלץ לנסחו כדלקמן: "התובע יטען כי התאונה אירעה באשמתו המוחלטת של הנתבע אשר…" וכאן יש לפרט את העבירות התעבורתיות המתאימות למקרה הספציפי ולנסיבות המיוחדות של התאונה, כגון: " נהג ברשלנות, בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב, לא בלם או לא הסיט את רכבו במועד באופן שהיה מונע את התאונה, לא עצר ו/או לא עצר במועד, לא נתן זכות קדימה, נהג במהירות מופרזת בהתחשב בתנאי הדרך, הפר חובה חקוקה ע"פ פקודת התעבורה ותקנותיה, לא נהג כפי שנהג זהיר ונבון היה נוהג בנסיבות המקרה, לא עשה כדי למנוע את התאונה למרות שיכל וחייב היה לעשות, וכיוצ"ב כל סעיף נוסף המתאר את האחריות לתאונה.

ויודגש, יש לציין רק את הסעיפים מפקודת התעבורה אשר מתאימים למקרה הספציפי ולנסיבות המיוחדות של המקרה ואשר דנים בעבירות אותן ביצע בפועל הצד ג'.

סעיף הנזק:

בסעיף זה יש לפרט את הנזקים אשר נגרמו לתובע לדוגמא:

"בעקבות התאונה נגרמו לתובע הנזקים כדלקמן

א. נזק ישיר לאופנוע על פי דוח שמאי המצורף לתביעה __

ב. שכ"ט שמאי __

ג. ירידת ערך __

ד. גרירה __

ה. נסיעות __

ו. קסדה / מעיל / כפפות / חליפה וכיוצ"ב __

ז. טירחה ועוגמת נפש __

סה"כ:           ______ ₪

בסעיף זה מאוד חשוב לצרף את המסמכים המוכיחים את הנזקים הנטענים, כגון קבלות או תמונות.

הסעד המבוקש:

את התביעה מומלץ לסיים כדלקמן: "אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבעים לדין ולחייב אותם, ביחד ולחוד, בסך של __ ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט.

חתימה:

בסוף התביעה יש לחתום את חתימת התובע.

חשוב לזכור כי האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ויש להתאים את כתב התביעה לכל מקרה ומקרה, על פי נסיבותיו המיוחדות, וכל האמור לעיל נועד לתת בסיס בלבד להכנת כתב התביעה.

האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

תאונת עבודה מהי?

תאונת דרכים – תאונת עבודה

חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"א – 1995 (להלן: "החוק") קובע כי "תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה אצל מעביד או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוק במשלח יד ועקב עיסוק במשלח יד".

לפיכך תאונת דרכים שאירעה בדרך מהבית לעבודה, או במהלך יום העבודה או בדרך חזרה מהעבודה הביתה, נחשבת גם כתאונת עבודה והנפגע זכאי לכל הזכויות של נפגע בעבודה.

יחד עם זאת, במקרים בהן תאונת דרכים אירעה תוך כדי סטייה של ממש מהדרך המקובלת (כלומר לא במסלול הנסיעה הישיר והרגיל) והנסיעה לא הייתה למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של הנפגע כלפי המעביד, אזי תאונה הדרכים לא תחשב כתאונת עבודה.

במצבים אלה, במקביל להגשת תביעה לפיצויים כנגד חברת הביטוח, בגין נזקי הגוף שאירעו כתוצאה מהתאונה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה, ועל מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בכל זכויות הנפגע, כנפגע תאונת עבודה אשר זכאי לגמלאות ומענקים שונים (דמי פגיעה, מענק נכות, קצבת ניידות, קצבת סיעוד וכיוצ"ב). את התביעות למוסד לביטוח לאומי יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים, אליו הנך משתייך.

כאשר תאונת דרכים הינה תאונת עבודה יש לציין זאת כבר בבית החולים על מנת שבטופס המיון יירשם כי מדובר בתאונת דרכים – עבודה. בהמשך, ינתן הטיפול הרפואי על ידי קופת החולים לאחר שהנפגע ימציא לקופת החולים טופס בל/250 אשר הינו אישור מהמעביד. יש לשים לב כי אישורי המחלה הניתנים כאשר מדובר בתאונת עבודה הינם תעודות רפואיות לנפגע בעבודה ולא תעודות מחלה רגילות.

דמי פגיעה:

נפגע תאונת דרכים אשר עקב התאונה איבד את יכולתו לעבוד לתקופה מסוימת, נקבעה לו על ידי רופא קופת חולים תקופת אי כושר אשר במהלכה נעדר מהעבודה, וכתוצאה מהיעדרותו נגרמו לו הפסדי שכר, יכול לפנות מוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה. דמי הפגיעה הם בעצם החזר של הפסדי שכר שנגרמו לנפגע בתאונת דרכים אשר כתוצאה מהתאונה נקבעו לו ימי מחלה והוא נעדר מהעבודה. הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי נעשית על ידי מילוי הטפסים המתאימים (הודעה על פגיעה בעבודה) אותם ניתן לקבל בכל סניף של המוסד לביטוח לאומי, ואליהם יש לצרף אישורים רפואיים מקוריים בגין אובדן כושר העבודה (תעודות רפואיות לנפגע בעבודה), אישורים רפואיים נוספים המעידים על הפגיעה, אישור משטרה, ואישורי שכר בנוגע לשלושת החודשים שלפני התאונה.

את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התאונה ותביעה שתוגש מאוחר יותר עלולה להידחות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

החוק קובע כי שיעור דמי הפגיעה שהנפגע יקבל הינם 75% משכרו כפי שדווח למוסד לביטוח לאומי בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, ועד למקסימום הקבוע בחוק.

עוד קובע החוק כי בעד שני הימים הראשונים של תקופת אי הכושר לא ישולמו דמי פגיעה לנפגע, אלא אם נקבעה תקופת אי כושר לתקופה של 12 ימים לפחות, נוסף על יום התאונה. בכל מקרה דמי הפגיעה ישולמו לנפגע לכל היותר למשך 91 ימים רצופים.

תביעה לקביעת נכות:

נפגע אשר כתוצאה מן התאונה נותרה לו נכות צמיתה, יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעת נכות. המוסד לביטוח לאומי יזמן את הנפגע לבדיקה רפואית אצל ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר תבדוק את הנפגע ותקבע האם נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה ומהי דרגתה.

גם כאן הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי נעשית על ידי מילוי הטפסים המתאימים (תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה) אשר אותם ניתן לקבל בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי.

את התביעה לנכות מעבודה יש להגיש בסמוך לאחר החזרה לעבודה ו/או בתום פרק הזמן לתשלום דמי הפגיעה ו/או תוך 48 חודשים מיום הפגיעה.

נפגע אשר נקבעה לו דרגת נכות צמיתה גבוהה מ- 9% אך נמוכה מ- 20% יקבל מענק חד פעמי ואילו נפגע אשר נקבעה לו נכות צמיתה הגבוהה מ- 20% יקבל גמלת נכות חודשית.

נפגע אשר רוצה לערער על החלטה אשר ניתנה על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי יכול להגיש ערר לועדה הרפואית לעררים, אשר על החלטתה ניתן לערער בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין לעבודה.

הקשר בין התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לתביעה כנגד חברת הביטוח:

כאשר תאונת דרכים הינה תאונת עבודה יכול הנפגע לבחור על ידי מי תיקבע נכותו – על ידי המוסד לביטוח לאומי או על ידי מומחה מטעם בית המשפט בתביעה האזרחית על פי חוק הפיצויים. יחד עם זאת כאשר נקבעת לנפגע דרגת נכות צמיתה על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לפני שנקבעת לו נכות על ידי מומחה של בית המשפט, אזי החלטת הועדה הרפואית תחייב גם בתביעת הפיצויים כנגד חברת הביטוח המתנהלת בבית המשפט על פי חוק הפיצויים ולא ניתן יהיה למנות מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט.

כאשר תאונת דרכים הינה תאונת עבודה, קובעת ההלכה כי הנפגע לא יכול לוותר על זכותו לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי את הגמלאות אשר מגיעות לו ועליו להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת כל התקבולים המגיעים ממנו בעקבות התאונה. חברת הביטוח תנכה מהפיצויים של הנפגע את הסכומים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי או יכול היה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה גם אם לא נתקבלו בפועל.

תאונה עצמית – איך מוכיחים?

כיום, הבדיקה הראשונה שעורכת חברת ביטוח כאשר היא מקבלת לידיה תיק של תאונת דרכים היא בדיקה של "נסיבות וחבות".
"נסיבות" – האם בכלל הייתה תאונה. חברת הביטוח לא מתעסקת בשאלה מי אשם בתאונה אולם היא צריכה להשתכנע שאכן היתה תאונת דרכים.
"חבות" – האם קיים ביטוח חובה המכסה את המקרה, האם רשיון הרכב בתוקף והאם לנהג רשיון נהיגה מתאים לכלי הרכב בו נהג.
בשנים האחרונות חברות הביטוח העלו את רמת הבדיקות אשר הן עורכות בנוגע לבחינת נסיבות התאונה והכיסוי הביטוחי.

כיום, חברות הביטוח אשר מקבלות תביעה מנפגע בתאונת דרכים דורשות "משהו נוסף", מלבד מילתו של הנפגע, אשר יתמוך בגרסתו בנוגע לעובדה שאכן היתה תאונה. כמובן שכאשר מעורבים בתאונה מספר כלי רכב, בדרך כלל לא עולה ספק בנוגע לעצם העובדה שאכן הייתה תאונה ולאחר בדיקת הכיסוי ביטוחי ניתן לעבור לבחינת גובה הפיצוי לו זכאי הנפגע.
אולם כאשר התאונה היא עצמית, ומי כמוכם האופנוענים יודע שכמות התאונות העצמיות באופנועים היא גבוהה יחסית, בין בשל החלקות, ובין בשל בלימות חירום, איבודי שליטה או ניסיונות להימנע מהתנגשות ברכב אחר אשר עד אשר התרוממתם מהכביש כבר לא נמצא בשטח ואין לכם את פרטיו.
במקרים אלה, בהם אין צד נוסף אשר מעורב בתאונה מומלץ מאוד לנהוג בדרך אשר תעזור לכם להוכיח כי אכן הייתה תאונה, וזאת ניתן לעשות בכמה דרכים.

עדים – חשוב מאוד לקחת פרטים מלאים של עדים אשר ראו את התרחשות התאונה ויכולים להעיד שאכן נפלתם עם האופנוע. מומלץ לרשום את השם המלא, מספר תעודת הזהות, כתובת וטלפונים.

דו"ח פעולה של המשטרה – כאשר המשטרה מגיעה למקום התאונה היא ממלאת דו"ח פעולה ובו תיאור זירת האירוע ופרטים אודות התאונה ואופן התרחשותה. המצאת דו"ח כזה משוטר שהיה במקום התאונה יכול גם כן לעזור וניתן לקבלו במשטרה על פי מספר התיק ו/או מספר תעודת זהות.

מד"א – פינוי באמבולנס ממקום התאונה יכול גם כן להוכיח שאכן הייתה תאונה, שהרי צוות מד"א מגיע למקום התאונה, בודק את הנפגע ומפנה אותו לבית החולים. חשוב לקבל העתק מן הדו"ח אשר נציגי מד"א ממלאים במקום התאונה ולשמור אותו ביחד עם שאר מסמכי התאונה. במקרה בו הגיע צוות מד"א למקום התאונה אך בחרתם שלא להתפנות, מומלץ לקבל מהצוות דו"ח אשר מעיד על הגעתם למקום ובדיקתכם במקום.

נזקי רכוש – כאשר לאופנוע נגרמים בתאונה נזקי רכוש הם יכולים להוות את הדבר הנוסף אשר יספק את חברת הביטוח בהוכחת עצם קרות התאונה. בד"כ לא נהוג בתאונות עצמיות להזמין שמאי על מנת שיעמוד את הנזקים שאירעו לאופנוע מאחר ואין צד ג' אותו אפשר לתבוע והכנת הדו"ח מיותרת, אולם חשוב מאוד לשמור ולהציג לביטוח את החשבונית והקבלה על תיקון הנזקים אשר נגרמו לאופנוע. במקרה שבו אינכם מתכוונים לתקן את האופנוע, מכל סיבה שהיא, מומלץ מאוד בכל זאת לקחת את האופנוע מיד ובסמוך למועד התאונה למוסך מסודר על מנת לקבל הצעת מחיר בכתב בנוגע לתיקון כל הנזקים אשר נגרמו בתאונה. חשוב מאוד שלא לדחות את הפניה למוסך ולבצעה ככל שניתן קרוב למועד התאונה. כמו כן מומלץ לצלם במצלמה את נזקי הרכוש.
יודגש כי הצגת נזקי הרכוש אינה נועדה על מנת לקבל החזר מהביטוח על הנזקים מאחר ופוליסת הביטוח חובה אינה מכסה נזקי רכוש אלא אך ורק נזקי גוף, ומטרת הצגת הנזקים היא אך ורק על מנת להמציא "משהו נוסף" לביטוח על כך שהייתה תאונה.

פוליגרף – כמוצא אחרון קיימת בדיקת הפוליגרף אשר ככלל, אינה מומלצת, ולא ניתן לחייב אדם לעבור אותה. בהקשר זה אציין רק כי כאשר אדם מסכים לעבור בדיקת פוליגרף הרי שתוצאותיה כן מחייבות אותו, מאחר והבדיקה נעשתה בהסכמה ולכן יש לבדוק היטב מה אומר הסכם הפוליגרף עליו חותמים עם חברת הביטוח.

תביעת גוף מול תביעת רכוש

במקרה של תאונת דרכים, יש להפריד בין שתי תביעות שונות:

תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו בעקבות התאונה – זוהי תביעה כנגד חברת הביטוח חובה.
תביעה בגין נזקי הרכוש שנגרמו בעקבות התאונה – זוהי תביעה כנגד הצד האשם בתאונה או חברת הביטוח שלו.

תביעה בגין נזקי הגוף:

על פי החוק לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") אם נפגעתם בתאונת דרכים ונגרם לכם נזק גוף עקב תאונת הדרכים הנכם זכאים לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לכם. לשם קבלת הפיצוי עליכם לפנות אל חברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש בכלי הרכב שלכם בביטוח חובה. גם אם התאונה אירעה באשמתו של צד ג' או בשל מחדל או רשלנות של גורם שלישי התביעה בגין נזקי הגוף היא כנגד חברת הביטוח שלכם ולא כנגד חברת הביטוח של צד אחר שאשם בתאונה. במקרה שבו מעורבים בתאונה מספר רכבים, התביעה בגין נזקי הגוף היא כנגד חברת הביטוח של הנפגע, כלומר כל נפגע תובע את חברת הביטוח של הרכב אשר בו הוא נסע. רק כאשר מדובר בהולך רכב או רוכב אופניים, התביעה תהיה נגד חברת הביטוח של הרכב שפגע בו.

חוק הפיצויים קובע עקרון של אחריות מוחלטת אשר משמעותו זניחת עקרון האשם. כלומר לעניין הפיצוי על נזקי גוף שנגרמים כתוצאה מתאונת דרכים לא משנה האם אתה אשם בתאונה או לא. לא קיים מנגנון של פיצוי חלקי בשל רשלנות תורמת ולא מפחיתים לנפגע את סכום הפיצוי גם אם הוא אשם בתאונה.

על מנת לתבוע את חברת הביטוח יש להציג פוליסת ביטוח חובה תקפה המכסה את השימוש שנעשה בכלי הרכב ורישיון נהיגה תקף, וכן את המסמכים הרפואיים המעידים על נזקי הגוף שנגרמו.

אישור משטרה: מאוד חשוב במקרה של תאונה לגשת אל משטרת התנועה אשר בתחום אחריותה אירעה התאונה ולדווח על התאונה, להציג את מסמכי הביטוח והרשיונות, ולקבל אישור משטרה. את אישור המשטרה יש להעביר אל חברת הביטוח ואל בית החולים אשר מסדיר את התשלום מול קופת החולים. לעומת זאת, את החשבון של מד"א בגין פינוי באמבולנס יש לשלם, ובמסגרת התביעה על נזקי הגוף לדרוש את החזר ההוצאה.

טיפול רפואי: הטיפול הרפואי לאחר תאונת דרכים ניתן כיום על ידי קופות החולים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק ההסדרים החדש קובעים כי על קופות החולים להעניק טיפול רפואי גם לנפגעי תאונות דרכים כחלק מסל השירותים אשר מעניקה קופת החולים. במשרדי קופת החולים קרוב לוודאי שתתבקשו למלא טפסים מסויימים ולדווח על המקרה כתאונת דרכים.

תאונת עבודה: כאשר תאונת דרכים אירעה במהלך העבודה או בדרך מהבית לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה הביתה, היא נחשבת גם כתאונת עבודה ויש לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה.

תביעה בגין נזקי רכוש:

בנזקי רכוש, מי שאחראי לקרות התאונה צריך לשאת בנזקים שנגרמו ממנה, והדרך שעליכם לפעול על פיה תלויה בנסיבות התאונה ובסוג הביטוחים הקיימים (לכם ולצד ג'). מיד לאחר קרות התאונה עליכם לדווח לחברת הביטוח שלכם על קרות התאונה ולמלא טופס הודעה אשר במסגרתו יהיה עליכם להציג את גירסתכם.

במקרה בו אתם אשמים בתאונה ויש לכם ביטוח מקיף:

במקרה זה כל הטיפול בנזקי הרכוש שלכם יטופל על ידי הביטוח המקיף, כאשר חברת הביטוח תממן את כל עלות התיקון, פרט להשתתפות העצמית.

במקרה זה, שבו היה מעורב עוד כלי רכב אשר נגרם לו נזק רכוש, אתם תהיו צפויים לתביעה מצידו על הנזק שנגרם לרכוש שלו והתביעה תטופל על ידי חברת הביטוח שלכם שביטחה אתכם בביטוח מקיף.

במקרה בו אתם אשמים בתאונה ויש לכם ביטוח צד ג' בלבד:

במקרה זה לא יהיה לכם את מי לתבוע בגין נזקי הרכוש שלכם, מאחר והנכם האשמים בתאונה. כאשר מעורב עוד כלי רכב (צד ג'), את הנזק שנגרם לכלי הרכב האחר תשלם חברת ביטוח שביטחה אתכם בביטוח צד ג', כשאתם תשלמו רק את ההשתתפות העצמית.

במקרה בו אתם לא אשמים בתאונה:

עומדות בפניכם שתי אפשרויות:

אם יש לכם ביטוח מקיף אתם יכולים להיעזר בביטוח המקיף שיש לכם – להגיש תביעה לחברת הביטוח שלכם שמבטחת אתכם בביטוח מקיף. במקרה זה תצטרכו לשלם את ההשתתפות העצמית וחברת הביטוח תישא בעלויות התיקון של כלי הרכב ולאחר מכן תתבע את הצד שפגע בכם להחזר עלויות התיקון. לאחר קבלת ההחזר תוחזר לכם ההשתתפות העצמית.
אם אין לכם ביטוח מקיף או שאינכם רוצים לערב אותו או להפעילו, אתם יכולים להגיש תביעת צד ג' – להגיש תביעה אישית כנגד האדם האשם בתאונה ואו כנגד הביטוח צד ג' שלו (אם יש לו). במקרה זה עליכם להצטייד בדו"ח שמאי בנוגע לנזק שנגרם לכלי הרכב שלכם. במידה וחברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח צד ג' דוחה את תביעתכם, מאחר והמבוטח לא מודה באחריות, או מכל סיבה אחרת, כדאי לפנות אל בית המשפט, כאשר האלטרנטיבה המהירה ביותר בתביעות בסכומים נמוכים, עד לסכום של 32,700 ₪ נכון ל- 1.1.2012 , היא תביעה לבית משפט לתביעות קטנות.

עקרון ייחוד העילה

מי הוא הגוף המפצה עבור נזק אשר נובע מרשלנות רפואית שהתרחשה במהלך הטיפול הרפואי שניתן לנפגע לאחר תאונת דרכים – האם חברת הביטוח המבטחת את הנפגע בביטוח חובה או שמא הרופא המתרשל ובית החולים בתביעת רשלנות?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע עקרון אשר נקרא "ייחוד העילה" ומשמעותו היא כי כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים, יש לראות גם נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות בטיפול רפואי, אשר קיבל עקב פגיעתו בתאונה, משום נזק שנגרם בתאונת דרכים.
כלומר החוק קובע כי חברת הביטוח אשר ביטחה את הנפגע בביטוח חובה היא זו שתפצה את הנפגע הן בגין הנזקים אשר נגרמו כתוצאה מהתאונה והן בגין הנזקים אשר נגרמו כתוצאה מהטיפול הרשלני אשר ניתן לו. לנפגע במקרה זה אין עילת תביעה כנגד מי שאחראי לטיפול הרשלני על פי פקודת הנזיקין.
עקרון זה לא מאפשר לנפגע לבחור בדרך בה הוא מעדיף לנהל את תביעתו והוא נועד לשמור על מטרתו של חוק הפיצויים כחוק סוציאלי אשר נועד לייעל ולקצר את הליכי המשפט בתיקי תאונות דרכים ולהקל על הנפגעים בקבלת הפיצוי.

לסיכום ניתן לומר כי עקרון ייחוד העילה קובע שלמי שנפגע בתאונת דרכים עומדת עילה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים גם בגין החמרת נזק שאירעה עקב טיפול רשלני.

המצב שונה כאשר הרשלנות הרפואית מתרחשת לאחר שהנפגע סיים את תביעתו על פי חוק הפיצויים וקיבל פיצוי ומקרה שהיה כך היה:
אדם נפגע בתאונת דרכים ונגרם לו שבר, הוא אושפז ונותח והשבר קובע על ידי פלטה וברגים.
אדם זה הגיש תביעה בבית משפט לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ומונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה אשר קבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה לאדם נכות צמיתה בשיעור של 20%.
על סמך חוות דעת זו ניתן פסק דין על ידי בית המשפט והאדם קיבל פיצוי.
כשנה לאחר שניתן פסק הדין בתביעה לפי חוק הפיצויים, עבר האדם ניתוח להוצאת המתכות אשר קובעו בגופו, ובניתוח זה התרשלו הרופאים ופגעו בעצב, וגרמו לו לנכות נוספת בשיעור של 40%.
אדם זה הגיש תביעת רשלנות כנגד בית החולים והמנתח.

אילו היה הנפגע עובר את הניתוח לפני שהסתיים הליך התביעה לפי חוק הפיצויים – המצב היה פשוט – על הנפגע היה להעלות במסגרת תביעתו גם את הטענות בעניין הרשלנות הרפואית ובעניין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהרשלנות הרפואית במסגרת אותו הליך והוא היה מקבל פיצוי בתביעה במסגרת חוק הפיצויים גם על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהרשלנות הרפואית.

באותו עניין טען בית החולים לייחוד העילה – ההחמרה במצב הנפגע והניתוח להוצאת המתכות נובעים מן הפגיעה בתאונת הדרכים ועל כן יש לראות כל נזק הקשור לאותו ניתוח כנזק הכלול בעילה על פי חוק הפיצויים. לטענתם רשלנות רפואית המתרחשת לאחר סיום ההליך לפי חוק הפיצויים כמו גם רשלנות רפואית המתרחשת לפני סיום אותו הליך, אינה מקימה לנפגע עילה לפי פקודת הנזיקין לנוכח עקרון ייחוד העילה.
הנפגע טען כי התביעה לפי חוק הפיצויים הסתיימה בפסק דין, ואילו הניתוח נשוא תביעת הרשלנות בוצע כשנה לאחר מכן. על כן אין בסיס לקביעה לפיה יכול המערער לבוא על תיקונו בגין רשלנות הרפואית הנטענת במסגרת התביעה לפי חוק הפיצויים.

קביעת בית המשפט:
בית המשפט העליון קבע כי במקרה שבו העילה על פי חוק הפיצויים אינה עומדת עוד לנפגע משום שמוצתה בפסק דין תקף וסופי אז אין הצדקה לשלול ממנו את עילת התביעה על פי דיני הנזיקין הכלליים בגין נזק שנגרם לו לאחר אותו פסק דין.

כלומר כל עוד מוקנית לנפגע עילת תביעה על פי חוק הפיצויים, קובע עקרון ייחוד העילה כי על הנפגע לכלול את נזקיו בגדר אותה עילה והוא שולל מהנפגע את הזכות לפיצוי על פי דיני הנזיקין הכלליים. אולם משמוצתה עילה זו לא יתכן להותירו ללא פיצוי כלשהוא.

יחד עם זאת מדגיש בית המשפט כי במקרה בו יש התרחשות שהיא במהלך הדברים הרגיל, אשר גם אם קרתה לאחר מיצוי העילה על פי חוק הפיצויים ניתן היה לצפותה וניתן היה לאמוד את הפיצוי המגיע בגינה אף בטרם קרתה – אינו מאשר עילת תביעה נוספת.
כך למשל כאשר מומחה קבע כי צפויה החמרה בעתיד במצבו של הנפגע או כי התובע יזדקק בעתיד לניתוחים נוספים. החמרה כזו ניתנת להערכה לאומדן ולפסקת פיצוי כבר בעת הדיון בתביעה על פי חוק הפיצויים – כי מדובר במהלך הדברים הרגיל והצפוי של הטיפולים הרפואיים העתידיים עליו המומחה הצביע.
לעומת זאת רשלנות רפואית איננה מתרחשת במהלך הרגיל של הדברים ועל כן לא ניתן לצפות את התרחשותה בעת פסיקת הפיצוי על פי חוק הפיצויים.

לסיכום ניתן לומר כי נזק הנובע מרשלנות רפואית שהתרחשה לאחר מתן פסק הדן בתביעה על פי וחוק הפיצויים, איננו נכלל בעילה על פי חוק זה ואין רואים אותו כאילו מוצה בפסק הדין.

האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

מהו כתב קבלה ויתור ושחרור

בסיומה של כל תביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים, על הנפגע לחתום על הסכם אשר נקרא "כתב קבלה ויתור ושחרור" (להלן: "שטר סילוק") אשר הינו הסכם בין הנפגע לבין חברת הביטוח אשר מפצה אותו בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה.
למסמך זה משמעות וחשיבות רבה בעיקר לאור ההשלכות רחוקות הטווח אשר עשויות להיות לו.
כתב קבלה ויתור ושחרור, הינו כמשמעו – כתב בו הנפגע מקבל סכום כסף, וכנגד הוא מותר על כל התביעות אשר יש לו כתוצאה מהתאונה ומשחרר את חברת הביטוח מכל אחריות נוספת לפגיעתו בתאונה – ומכאן חשיבותו.

סיום התביעה:
נוסחו של הסעיף העיקרי בשטר הסילוק הינו בד"כ: "תמורת הסכום וקבלתו הנני מוותר בזה לחלוטין ומוחל באופן סופי ומוחלט על כל זכויותיי, דרישותיי ותביעותיי מכל מין וסוג שהוא, שנגרמו ו/או ייגרמו, הכרוכות או הנובעות במישרין או בעקיפין מהתאונה, על פי כל דין, כפי שהינו כיום וכפי שיהיה בעתיד…".
המשמעות היא אחת – התביעה מסתיימת!
עם החתימה על שטרי הסילוק, מסתיימת תביעת הפיצויים בגין נזקי הגוף אשר נגרמו בתאונה, ולא ניתן יותר לעולם לתבוע נזק נוסף בגין תאונה זו.
בעניין זה חשוב להדגיש שאם בעתיד יגלה הנתבע כי הנזק אשר נגרם לו כתוצאה מהתאונה גדול יותר ו/או כי נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה, ולפיכך לא קיבל פיצוי מתאים, אזי הוא לא יוכל לתבוע את חברת הביטוח לשלם לו סכומי כסף נוספים אם תביעתו הסתיימה והוא חתם על שטר קבלה ויתור ושחרור. מן הצד השני, גם חברת הביטוח לא יכולה לתבוע את הנפגע ולבקש החזרים אם שילמה לנפגע פיצויים במסגרת "קניית סיכון" והתברר לה כי בפועל אחוזי הנכות אשר נותרו לו הינם נמוכים יותר.

מירוץ ההתיישנות:
שטרי הסילוק כוללים בדרך כלל גם סעיף אשר קובע כי אין בשטר הסילוק אשר נשלח כדי להפסיק את מירוץ ההתיישנות. כידוע, תקופת ההתיישנות בתחום נזקי הגוף בתאונות דרכים הינה 7 שנים מיום התאונה, כלומר אם חלפו 7 שנים לא ניתן לתבוע את חברת הביטוח על נזקי הגוף אשר נגרמו בתאונה והתביעה מתיישנת. הכוונה בסעיף זה בשטרי הסילוק היא שעצם שליחתם לא עוצר את מירוץ ההתיישנות, כלומר את ספירת שבע השנים והתביעה עדיין מתיישנת לאחר 7 שנים מיום התאונה ולא 7 שנים ממועד שליחת שטרי הסילוק (שאז תקופת ההתיישנות בעצם ארוכה יותר).

סעיפי שיפוי:
סעיפים אלה אשר מופיעים בשטרי הסילוק קובעים כי הנפגע מתחייב לשפות את חברת הביטוח בגין כל תביעת שיבוב אשר תשולם על ידי חברת הביטוח לגוף אשר פיצה את הנפגע על נזק עבורו קיבל פיצוי מחברת הביטוח. סעיפים אלה נועדו למנוע "כפל פיצוי" כלומר מצב בו הנפגע מקבל פעמיים פיצוי על אותו נזק. דוגמא פשוטה יכולה להיות הוצאה רפואית כלשהיא שהוצאה על ידי הנפגע והוא קיבל עליה החזר מלא מחברת הביטוח במסגרת תביעתו לפיצויים. לאחר מכן אותו נפגע מגיש את אותה הקבלה לביטוח משלים בקופת החולים, ומקבל מקופת החולים החזר מלא ו/או חלקי עליה. במקרה כזה תשלח קופת החולים תביעת שיבוב לחברת הביטוח ובה היא תבקש החזר על התשלום אשר שילמה לנפגע בגין ההוצאה אשר נגרמה לו כתוצאה מתאונה דרכים. יוצא אם כן כי חברת הביטוח שילמה החזר על הוצאה זו פעמיים – אחת ישירות לנפגע והשנייה החזר לקופת החולים. מצב זה אינו תקין וחברת הביטוח מנסה למנוע אותו באמצעות סעיפי השיפוי.
חשוב מאוד לוודא כי קיימת החרגה של כל ההוצאות הרפואיות המכוסות במסגרת חוק הבריאות הממלכתי, לעבר ולעתיד, וכן במקרה של תאונות עבודה החרגה של תגמולים בגין תביעות מל"ל.

תאונת עבודה:
כאשר תאונת הדרכים היא לא תאונת עבודה, מתבקש הנפגע להצהיר: כי התאונה איננה תאונה עבודה, כי לא הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכירו בתאונה עבודה וכי אין בדעתו להגיש תביעה כזו, כי לא קיבל כל תשלום מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה, וכי אם יקבל בעתיד תשלום בנוגע לתאונה מהביטוח הלאומי, אזי הוא מתחייב לשפות את חברת הביטוח בסכומים אלה.
המטרה של סעיפים אלה נועדה למנוע מצב בו הנפגע יקבל פיצוי מלא מחברת הביטוח על כל נזקיו ולאחר מכן יגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי בגין הפסדי שכר למשל, ויקבל מהם את התגמולים המגיעים לו. במקרה כזה ישלח המוסד לביטוח לאומי לחברת הביטוח תביעת שיבוב על מנת שתשיב למוסד לביטוח לאומי את כל הסכומים אשר שילמה לנפגע בגין תאונת הדרכים. במצב זה, מקבל הנפגע כפל תשלום, ומצב זה מונעת חברת הביטוח בסעיפים אלה.

לאור כל האמור לעיל, מומלץ מאוד בטרם החתימה על שטרי הסילוק לוודא כי הסכום אותו אתם מקבלים משקף בצורה נאמנה את הנזקים אשר נגרמו לכם כתוצאה מהתאונה, ולא למהר לחתום בטרם התברר כל המצב הרפואי והשלכותיו.

האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

בדיקת פוליגרף

הפעם בחרתי לעשות קצת סדר בשאלות הרבות שעולות בעקבות דרישות חברות הביטוח לעבור בדיקות פוליגרף, עוד בטרם דנים בשאלת הנזק, בנוגע לנסיבות בהן אירעה הפציעה.
במקרים בהן מתעוררות מחלוקות בנוגע לשאלת החבות ונסיבות התאונה, בדיקת פוליגרף תפתור בדרך המהירה ביותר ולכאורה הפשוטה ביותר את המחלוקת ותאפשר לצדדים לעבור לבחינת שאלת גובה הפיצוי.

אז למה לא?
התשובה טמונה בעובדה שבדיקת הפוליגרף אינה מדע מדוייק וקיימים מקרים שנבדק אשר דובר אמת, לא יעמוד בבדיקה בהצלחה, ויצא דובר שקר. במקרה כזה בו הסכים הנבדק לעבור את הבדיקה הוא נמצא בבעיה, ומכאן החשיבות של ההחלטה האם לבצע בדיקת פוליגרף או לא. נפגע אשר דובר אמת, לוקח על עצמו סיכון שכל תביעתו תידחה במקרה בו לא יעמוד בבדיקה בהצלחה, למרות שהוא דובר אמת, מאחר והוא נפל לאותם מקרים בהן בדיקות הפוליגרף אינן מדוייקות.

מתי?
דרישת חברת הביטוח לעבור בדיקת פוליגרף באה בדרך כלל כאשר מדובר בתאונה עצמית אשר אין בידי הנפגע שום תמיכה לטענתו כי עבר תאונת דרכים מלבד מילתו, וכאשר החקירה אותה ביצעה חברת הביטוח העלתה סתירות ועוררה שאלות בנוגע לנסיבות בהן אירעה התאונה, אם בכלל.

אין חובה להסכים לעבור בדיקת פוליגרף:
בעקרון אין חובה על נפגע להסכים לעבור בדיקת פוליגרף. כאשר חברת הביטוח דוחה את התביעה לנפגע יש אפשרות להגיש תביעה לבית המשפט ולהוכיח בבית המשפט את טענותיו. חשוב לקחת בחשבון כי דיון הוכחות בבית המשפט הוא לא עניין של מה בכך ויש להגיע אליו מוכנים.
החובה להוכיח שאכן הייתה תאונה בנסיבות להן טוען הנפגע מוטלת על הנפגע התובע (ולא על חברת הביטוח). ולכן מומלץ להביא ראיות נוספות פרט למילתו של הנפגע על מנת לשכנע את השופט בגרסת הנפגע.
חשוב לציין כי בית המשפט עצמו מציע בדרך כלל במקרים כאלה להסכים על ביצוע בדיקת פוליגרף על מנת לפתור את המחלוקת, ולחסוך דיוני הוכחות, אולם אין חובה על הנפגע להסכים לכך.

משמעות ההסכמה לביצוע בדיקת הפוליגרף:
כאשר קיים הסכם לביצוע פוליגרף בין הצדדים בית המשפט יבדוק שני דברים:
האם הנפגע הסכים לביצוע הבדיקה עצמה
האם הנפגע הסכים כי תוצאות הבדיקה יוגשו לבית המשפט ויחייבו אותו – הסכמה זו צריכה להיות מפורשת ברורה וחד משמעית.
כאשר יש הסכמה בשני עניינים אלה, המשמעות היא כי הנפגע מסכים לבצע בדיקה אשר תוצאותיה יהוו ראיה בבית המשפט כלומר יחייבו אותו בבית המשפט.

הסכם לביצוע פוליגרף הינו הסכם לכל דבר ועניין, וזכותו של בוגר לערוך הסכם מחייב עם חברת הביטוח, כאשר קבילות ההסכם תיבדק על פי דיני החוזים הרגילים. כל עוד ההסכם נחתם בהסכמה ותוך כדי הבנה מוחלטת של הצדדים על המשמעויות מרחיקות הלכת של ההסכמה, ההסכם מחייב.

לפיכך, אם הצדדים בחרו ללכת במסלול של בדיקת פוליגרף מחייבת על מנת לחתוך את גורל התביעה – בית המשפט יכבד את רצונם, והנפגע לא יוכל לטעון לטעון לאי קבילות בדיקת פוליגרף בבית המשפט אם יצא דובר שקר.

ההחלטה האם להסכים לבצע בדיקת פוליגרף איננה פשוטה, והיא משתנה ממקרה למקרה על פי נסיבותיו ובין היתר לאחר בדיקת הראיות הנוספות שיש בידי הנפגע והסיכוי להוכיח את המקרה בבית המשפט.

האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

תשלום תכוף – מהו?

אדם אשר נפגע בתאונת דרכים באורח קשה, ותביעתו עלולה להימשך זמן רב יכול, בהתקיימם של קריטריונים מסוימים, לבקש תשלום תכוף, שהינו תשלום על חשבון התביעה העיקרית. תשלום זה מטרתו לעזור לו להתקיים בחודשים שלאחר התאונה בהם הוא נמצא בחופשת מחלה ממושכת ולכן אינו עובד ואינו מקבל משכורת.

תכליתו של הליך התשלום התכוף הינה הושטת עזרה מיידית לנפגע, בהליך פשוט קל ומהיר. מהותו של ההליך הינו כהליך ביניים זמני אשר נועד להקל באופן מיידי על הנפגע בתאונת דרכים, בדרך של תשלום מסוים, על חשבון הפיצויים שייפסקו לנפגע בסופם של ההליכים בכללם, כשהרעיון העומד בבסיס התשלום התכוף הינו כי נפגע לא יסבול מחסור וסבל מיידיים כתוצאה מפגיעה קשה בתאונה אשר מונעת ממנו את מקורות הכנסתו, בתקופת ביניים עד שתביעתו תתברר לגופה.

ההחלטה בעניין התשלום התכוף נעשית על סמך תצהירו של הנפגע ועל סמך המסמכים הרפואיים המצורפים לבקשה. מאחר ומדובר בדיון מקדים לדיון בתביעה העיקרית ובשלב זה עדיין לא התבררה הזכאות לפיצויים והנזק אינו סופי, הרי שביהמ"ש בוחן את הראיות לכאורה. לפיכך יתכן כי הראיות יצביעו על נזק גדול יותר מן הנזק הסופי אשר נגרם לנפגע ויתכן מצב בו נפסקו תשלומים תכופים ביתר, כלומר גבוהים יותר מסכום הפיצוי הסופי אשר נפסק לנפגע בסופם של כל הדיונים בתביעה. במצב כזה יהיה על הנפגע להחזיר את התשלומים שקיבל ביתר.

התשלום התכוף מוסדר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ובתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), התשמ"ט – 1989 (להלן: "התקנות").

סעיף 5 לחוק הפיצויים קובע כי מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, הוצאות שהוציא הנפגע לצורכי ריפויו ותשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להכרעה הסופית בעניין הפיצויים, את צורכי ריפויו של הנפגע וסיעודו, ואת צורכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו.

על מנת לקבל תשלום תכוף, יש להגיש דרישה לתשלום תכוף אל חברת הביטוח, אשר צריכה לשלם לנפגע את התשלום התכוף תוך 60 ימים מקבלת הדרישה בכתב, אחרת רשאי הנפגע לפנות לבית המשפט בבקשה לתשלום תכוף. הבקשה לבית המשפט מוגשת על פי טופס קבוע שמצוי בתקנות והיא נתמכת בתצהיר של הנפגע, אשר חייב להיות נוכח במועד הדיון בבקשה בבית המשפט על מנת שיוכל להיחקר על תצהירו.

תקופת הזמן אשר בגינה ניתן לקבל תשלום תכוף הינה מקסימום שנתיים מיום קרות התאונה שבגינה הוגשה הבקשה לתשלום תכוף, אלא אם בית המשפט שינה תקופה זו, מטעמים שיירשמו.

סעיף 5 לחוק הפיצויים קובע בגין מה ניתן לקבל תשלום תכוף:
הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים.
תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בעניין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו, ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתו של התלויים בו, לפי העניין.
צורכי ריפוי – מאחר וחוק הבריאות הממלכתי וחוק ההסדרים החדש מאפשרים לקבל שירותי בריאות בקופת החולים גם במקרה של תאונת דרכים, הרי שבפועל כמעט ולא ניתן תשלום תכוף בגין ראש נזק זה.
צורכי סיעוד – על פי סעיף 4 לתקנות צרכי סיעוד הינם הזדקקות לשירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעולות יום יום או בהשגחה או בניהול משק הבית. פעולות יום יום הינן לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית, והשגחה הינה פיקוח על הנפגע למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים.
יש לשים לב כי פעולות היום יום הינן רשימה סגורה של פעולות, והן אינן כוללות צרכי ניידות מחוץ לבית, כי מדובר בצרכים לנפגע עצמו, ורק לו, וכי התשלומים יינתנו לפי עלותם בפועל.
צורכי מחיה – מוגדרים בתקנות כצרכי מזון, לבוש, מגורים ולימודים.
צורכי המחייה יקבעו בהתחשב בשלושה קריטריונים:
הכנסתו של הנפגע ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה – כאשר הכנסות מעל השכר הממוצע במשק לא נלקחות בחשבון.
הוצאותיו של הנפגע מתוך ההכנסות לצרכי מחיה.
הכנסותיו של הנפגע לאחר התאונה, ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק, קיצבה עקב התאונה או מכל מקור אחר.

שלושת קריטריונים אלה נותנים מדד על רמת חייו של הנפגע בפועל בתקופה שלפני התאונה ולאחריה. במסגרת הכנסותיו של הנפגע תילקחנה בחשבון גם הכנסות מכוח פוליסות תאונות אישיות, מגמלאות המוסד לביטוח לאומי וכיוצ"ב. לעומת זאת, מדובר רק בהכנסות שוטפות ולא בהכנסות הוניות ולכן הכנסה ממכירת נכס כגון מכונית או דירה לא תילקח בחשבון.
לפי הקריטריונים המוזכרים לעיל, נפגע אשר ממשיך לקבל את משכורתו לא יוכל לקבל תשלום תכוף. כך גם נפגע קשה אשר רמת חייו לא נפגעה לא יהיה זכאי לקבלת תשלום תכוף.
בפסיקה נפסק כי הוצאות בילוי ותרבות, מתנות, רכב או נסיעות, ביטוחים שונים – הן לא הוצאות מחיה, ולעומת זאת דמי שכירות או פירעון תשלומים במשכנתא עד לתקרה של סכום השווה לעלות שכירות בדירה דומה הם כן הוצאות מחייה.
עוד נקבע בפסיקה כי התשלום התכוף מיועד לענות רק על צרכים שוטפים ולכן השאלה בנוגע להוצאות רכישת רכב לנפגע מקומה ושעת הכרעתה במסגרת הדיון בתביעה העיקרית.

האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

האם ניתן לקבל פיצויים בגין נזקי גוף ללא ביטוח חובה?

על פי החוק במדינת ישראל על כל נוהג ברכב לרכוש ביטוח חובה המכסה את נהיגתו, ובמקרה של תאונה כל נפגע זכאי לתבוע את חברת הביטוח בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה. על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפלת"ד") אין משמעות לאשמה וכל נפגע תובע את חברת הביטוח שלו, שביטחה את השימוש ברכב שבו הוא נהג.
ה
שאלה שצצה במקרים רבים היא האם מנפגע אשר לא דאג לביטוח חובה תקף נשללת כל אפשרות לקבל פיצוי בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה?
על פי הפסיקה בבתי המשפט כאשר אין פוליסת ביטוח חובה בתוקף, התביעה מתנהלת על פי פקודת הנזיקין ולא על פי חוק הפלת"ד, אולם המשמעות היא

שהתביעה מבוססת על עוולת הרשלנות, כלומר על האשמה בתאונה. כאשר התאונה נגרמה באשמת צד ג' יכול הנפגע בתאונה אשר נהג ללא ביטוח חובה לתבוע את חברת הביטוח של הצד ג' האשם בתאונה ולקבל מהם פיצוי בתביעה על פי פקודת הנזיקין.
ההבדל העיקרי בתביעה כזו מתביעה לפי חוק הפלת"ד הוא הצורך להוכיח אשמה. בעוד שבתביעה על פי חוק הפלת"ד הנפגע לא צריך להוכיח מי אשם בתאונה, בתביעה לפי פקודת הנזיקין רק אם יצליח להוכיח שהצד השני אשם בתאונה הוא יוכל לקבל פיצויי. במקרה שבו בית המשפט יטיל עליו את האחריות לתאונה הוא בעצם יישאר ללא פיצוי מאף גורם בגין פגיעות הגוף שנגרמו לו בתאונה.
חשוב לציין כי גם כאשר בית המשפט מטיל על הצד השני את האחריות לגרם התאונה ממשיך בית המשפט לבדוק האם יש לנפגע רשלנות תורמת ובמידה והוא מוצא כי אכן קיימת רשלנות כזו, מנוכה מסך הפיצויים הנפסקים לנפגע על פי פקודת הנזיקין האחוז אשר מיוחס לו באחריות לתאונה. כלומר במקרה שבו בית המשפט פוסק לנפגע סכום של 100,000 ₪ אך מוצא שרשלנותו התורמת לתאונה הינה בשיעור של 30%, יקבל אותו נפגע סכום של 70,000 ₪ בלבד. וחשוב לציין כי כיום כמעט בכל תאונה פוסק בית המשפט רשלנות תורמת מתוך נקודת המוצא שבכל תאונה שני הצדדים אשמים במידה זו או אחרת (וקיימת פסיקה בדבר רשלנות תורמת גם כאשר נהג עובר צומת מרומזרת באור ירוק).
הבדל נוסף ומשמעותי בין תביעה שכזו לבין תביעה אשר מתנהלת לפי חוק הפלת"ד הוא שבתביעה לפי פקודת הנזיקין על הנפגע לצרף חוות דעת רפואיות לכתב התביעה, דבר אשר יש לו משמעות כספית גבוהה. בעוד שבתביעה לפי חוק הפלת"ד לא מצרפים חוות דעת פרטיות ובית המשפט ממנה מומחים מטעמו לבדיקת מצבו הרפואי של הנפגע, הרי שבתביעה לפי פקודת הנזיקין, נפגע אשר טוען כי נותרה לו נכות רפואית צריך להכין חוות דעת רפואיות ולצרף אותן לכתב התביעה, ורק לאחר שחברת הביטוח מגישה חוות דעת רפואיות נגדיות מטעמה ממנה בית המשפט מומחים מטעמו.

לסיכום ועל מנת לפשט את הדברים ניתן לומר כי כאשר אין ביטוח חובה:
אם אתה אשם בתאונה – נשללת ממך לחלוטין האפשרות לקבל פיצוי בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לך כתוצאה מהתאונה, ללא קשר לחומרת הפגיעה.
אם אתה לא אשם בתאונה – אתה יכול להגיש תביעה לפיצויים על פי פקודת הנזיקין, תביעה אשר תלויה בהוכחת אשמתו של הצד השני לתאונה.

האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

השתתפות עצמית בביטוח חובה

כיום, ניתן להנפיק פוליסות ביטוח חובה עם השתתפות עצמית, וזאת לאור תקנות ביטוח רכב מנועי (השתתפות עצמית) (הוראת שעה) תשס"ח 2008.
המשמעות של פוליסה כזו היא שמקבלים הנחה בפרמיה של הביטוח (כ- 700 עד 800 ₪ לשנה) אולם במקרה של תאונה ותביעה בגין נזקי גוף יש השתתפות עצמית כדלקמן:

1) אובדן השתכרות עד 7 ימים
2) נזק שאינו ממון – עד 25,000 ₪.

נתקלתי לא מעט ברוכבי אופנוע אשר מגלים רק בדיעבד כי פוליסת הביטוח אשר רכשו כוללת את התניה בדבר השתתפות עצמית ולפיכך לא יכולים לתבוע בגין נזקי הגוף אשר נגרמו להם או שמסכום הפיצוי המגיע להם יקוזז סכום של 25,000 ₪.
לפיכך מאוד חשוב כאשר בוחרים לרכוש פוליסה הכוללת השתתפות עצמית להבין את המשמעות:

בתביעות בגין נזקי גוף קלים – בכל תביעה שבה הנפגע איננו טוען כי נותרה לו נכות צמיתה בגין התאונה, הרי שהפיצוי המקסימלי בגין כאב וסבל הינו סכום של כ- 15,000 ₪, ולפיכך במקרים אלה מי שרכש פוליסה עם השתתפות עצמית לא יוכל כלל לתבוע כי הפיצוי המקסימלי האפשרי נמוך מגובה ההשתתפות העצמית שלו.

המטרה של ההשתתפות העצמית היא בעצם לבטל את כל התביעות בגין הפציעות הקלות, שבהן לא נותרו אחוזי נכות.

בתביעות בגין נזקי גוף משמעותיים – בכל תביעה שבה נותרו לנפגע אחוזי נכות לצמיתות בגין התאונה, הרי שמסך הפיצויים המגיעים לו יקוזז סכום ההשתתפות העצמית – סכום של 25,000 ₪.
לכן מומלץ כיום כאשר רוכשים פוליסת ביטוח חובה לבדוק באופן מפורש האם היא כוללת השתתפות עצמית, וזאת על מנת שלא תרכשו פוליסה אשר תתברר בדיעבד ככזו אשר אינה מכסה את המקרים שרציתם.
שימו לב כי טענה כי לא ידעתם כי זו הפוליסה אשר מכר לכם סוכן הביטוח היא בעייתית וזאת לאור העובדה שקרוב לוודאי שסוכן הביטוח החתים אתכם על מסמך בו אתם מבקשים לרכוש ביטוח חובה עם השתתפות עצמית, ולכן לא כדאי להיתלות בסיכוי לזכות בתביעה מול סוכן הביטוח אם תיווצר בעתיד בעיה. אנא וודאו כי אתם מבינים את המשמעות של ההשתתפות העצמית בטרם רכישת פוליסה כזו.
כמו כן, כאשר סוכן הביטוח מציע לרכוש פוליסות אחרות משלימות, יש לבדוק האם פוליסות אלה כוללות מרכיב פיצוי בגין כאב וסבל, אחרת הן לא ישמשו תחליף במקרים של תביעות בגין נזקים קלים. כמו כן יש לבדוק את הכדאיות בהתאם לעלויות רכישת פוליסה משלימה שכזו.

האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
הכותבת הינה עורכת דין המתמחה בתביעות בגין נזקי גוף עקב תאונות דרכים.